ויסות רגשי הוא שם כולל ליכולת להבין, לעקוב, ולשלוט ברגש (להמתין, לשנות תגובה ,להתאים את התגובה לסביבה). אצל ילדים לא מווסתים לרוב, יש עוצמות רגש חזקות (לרוב שלילי), ויכולת נמוכה לשלוט עליהם. 

נראה זאת למשל, אצל ילדים שממהרים לכעוס, להתפרץ, ומתקשים להכיל תסכול ואכזבה. גם אצל ילדים חרדתיים מאוד, או עצובים מאוד יש רגש חזק, לא מווסת.

בדרך כלל הכוונה בויסות רגשי היא להרגיע רגש שלילי, למרות שויסות הוא שם כולל להשגת המינון, העוצמה, משך הזמן הרצוי של רגש.

יכולות להיות מספר סיבות לקשיים האלה בויסות. ייתכן שחלק מהן מולדות, אבל בטיפול נעסוק בגורמים שכן ניתן לשלוט ולשנות אותם, וקשורים, פעמים רבות, ליחסים במשפחה.

הבסיס לויסות רגשי הוא היכולת לנהל רגש, ולכן צריך לפתח מודעות לרגש, שפה רגשית. נלמד בטיפול, לזהות רגשות, ולבטא אותם. במקום להרביץ אפשר להגיד אני כועס. במקום להצמד להורה אפשר להגיד אני מפחד. 

נלמד בטיפול מה רצוי לעשות כשילד מבטא רגש שלילי. כיצד אפשר לתמוך בו, לעודד אותו, לתת מקום לרגש הזה, בלי להלחץ, או לכעוס או לבקר, או להתווכח, או להקטין את מה שהילד מבטא. חשוב שילד ירגיש נינוח לבטא באמת מה שהוא מרגיש, ויחווה קבלה, אישור וכבוד לרגשותיו, גם אם ההורה חושב אחרת.

בנוסף נראה באילו טכניקות ההורה משתמש על מנת להרגיע את הילד, ומה רצוי לעשות.  איך ניתן להבין את הרגש של ילד כועס, או מפחד, וכיצד ניתן להרגיע ולאזן את הרגשות האלה, על מנת שהילד ילמד את הטכניקות האלה, ויוכל אחר כך, להפעיל אותן בעצמו.

בהדרגה, הילד ילמד להבין טוב יותר מה הוא מרגיש, ולנהל את הרגש טוב יותר, כך שהרגשות השליליים שלו יפחתו, והוא יוכל להגיב גם מול אירועים מאתגרים, באופן מתון ומותאם יותר לסביבה.